מצב הרוח העגמומי שהציף אותי בשבוע
שעבר, בעקבות גל הקור הקיצוני שפקד אותנו, התפזר לו ביחד עם הצפייה לשלג שלא הגיע.
השמש חזרה להאיר וקרניה המלטפות הוציאו אותי מהפוך והחזירו לי את תחושת האופטימיות.
מדהים
כמה שמצב הרוח שלי משתנה {לעיתים בקיצוניות} לטוב ולרע ממצבים מסוימים ובהתאם למזג
האוויר, לתקופה ולאנשים בחיי.
גם עולם האופנה משנה את פניו בהתאם; סגנונות
חולפים וחוזרים, חלק ממציאים את עצמם מחדש, העונות התערבבו כך שאין להן קו מדויק ולעיתים
דווקא כשהעולם ממש מתקדם חוזרות תקופות שנשכחו עוד לפני שנולדנו.
כך למשל, שבה אל חיינו "התקופה
הוויקטוריאנית", שקיבלה על ידי בתי האופנה הגדולים פרשנות רומנטית, קלילה ונוחה;
מרחק מהגוף, שרוולים תפוחים, תחרה עדינה, קטיפה, צווארונים גבוהים או כאלה עם קשירת
עניבה ושכבות של בד,
שבטח היו גורמים למלכה ויקטוריה {שעל שמה נקראה התקופה} לחזור
בשמחה לעולם נטול מחוכים שלא משאירים מקום לנשימה ;)
| 
אהבתי ממש את המראה מזכיר לי סרטים איכותיים של הוליווד
השבמחקתודה מותק :)
מחק